יציב ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת המבקש להתיר לו להצטרף כבעל דין לתובענה.

1.המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") הגיש תובענה זו כנגד המשיב 2 ו - 14 משיבים אחרים אשר בה עתרה למתן סעד הצהרתי שבגדריו יוצהר כי כל הזכויות בדירה ברח' רבקה אימנו 10 במודיעין (להלן: "הדירה") מצויות בבעלותה, וכי העיקולים שהוטלו על זכויות אלה – בטלים.

המשיבה ביססה עתירתה על הסכם הגירושין בינה לבין המבקש אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 9.6.2010, ואשר על פיו התחייב המבקש להעביר למשיבה את זכויותיו בדירה, אשר נרכשה על ידי שניהם ביום 28.5.2009.

2.המשיב 2 (להלן: "המשיב") התנגד לעתירת המבקשת וטען כי עוד בשנת 2007 הלווה למבקש סכום של 710,000 ₪. במהלך השנים נחתמו בינו לבין המבקש הסכמים לפירעון ההלוואה ואולם אלה לא כובדו. נוכח האמור הגיש המשיב 2 תביעה כנגד המבקש אשר הסתיימה בהסכם פשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ביום 18.2.2010.

מכח פסק דין זה, המשיב הטיל עיקולים על זכויות המבקש בדירה.

עיקולים אלה מבקשת המשיבה להסיר.

3.המשיב טוען כי התקשר בהסכם הפשרה ללא מודעות לזכויותיו של המבקש לזכויותיו בדירה ועל סמך הצהרותיו כי אין לו רכוש כלשהו.

המשיב טען עוד כי הוא משוכנע שכספו שימש לרכישת הדירה, וכי לנעשה הסכם הגירושין היווה דרך להברחת נכסים.

עוד טוען המשיב כי החוב נשוא פסק הדין הינו עוד משנת 2007 מקום בו בני הזוג חיו חיי זוגיות ומשק בית משותף וכי כספיו הם ששימוש ו/או סייעו להם לרכוש את הדירה במועד מאוחר יותר.

לטענת המשיב, בנסיבות האמורות, הלכת ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' אהרונוב אינה חלה בענייננו, וכי זכותו עדיפה על פני זכותה של המשיבה.

4.המבקש עתר להצטרף כמשיב לעתירה זו. לטענת המבקש תגובת המשיב לעתירה מטיחה בו דברים קשים לרבות ייחוס של מעשי גניבה כלפיו, ולפיכך מגיעה לו הזכות להשיב לטענות אלה ולהוכיח שלא כך הם פני הדברים. לטענתו, המשיב קיבל את כל המגיע לו בהתאם להסכם הפשרה ותיק ההוצל"פ נושא העיקולים נפתח על סמך הפעלה של סעיף הפיצוי המוסכם הקבוע בו, עקב הפרת הסכם הפשרה.

המבקש מוסיף וטוען כי הוכרז כפושט רגל וכי הוא מבקש להצטרף לתובענה זו גם מן הטעם שהקביעות בהליך זה באשר לאופן יצירת החוב עלולות להשפיע על הליך פשיטת הרגל.

5.תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי :

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."

המבחן לצירופו של בעל דין נוסף הוא השאלה, אם הצירוף דרוש כדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתות שקמו עקב הגשת התביעה העומדת לבירור: ע"א 203/77 חברת זמיר בע"מ נ' חברה לבנין, פ"ד ל"ב (1) 59.

קנה המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל דין, היינו בלא שפסק הדין שעתיד להינתן יחייב אותו פלוני ויהא מעשה בית דין גם כלפיו: בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה (5) 457, בעמ' 462.

6.נוכח האמור, ברור לחלוטין שטענות המבקש בדבר פגיעה אפשרית בשמו הטוב אינן מהוות עילה לצירופו כצד.

יחד עם זאת, לדעתי, יש ממש בטענת המבקש בדבר ההשפעה האפשרית של פסק הדין בתובענה דנן על הליכי פשיטת הרגל.

אדגיש, כי אין ספק שבית המשפט יכול להכריע בתובענה זו גם ללא צירופו של המבקש כצד, שהרי ניתן להזמינו כעד כך שהוא ימסור את גירסתו, ובית המשפט יעריכה. היה ולא יוזמן כעד, הרי שממילא לא ייקבעו כנגדו שום ממצאי מהימנות, ועל כן אין הוא צפוי להיפגע באופן כלשהו מפסק הדין.